מידות נעליים מיוצגות באמצעות מספרים, אך בכל אזור בעולם המספרים הללו שונים. מדוע זה כך ומאיפה מגיע השוני בשיטות למדידת נעליים? ואיך מודדים בישראל?
בדומה לצורות מדידה רבות הנהוגות בעולם, גם מדידת נעליים מתבססת על שיטות היסטוריות עתיקות. מכיוון שכל אזור בעולם עשה זאת באמצעות שיטת מדידה שונה, נוצרו הבדלים בין מידות נעליים באירופה, בבריטניה, בארצות הברית וכן בחלקים נוספים ברחבי העולם (כגון יפן).
מעבר לכך, מידות הנעליים הושפעו גם משיטות הייצור. בעבר הרחוק, בני אדם היו נעזרים בסנדלר לצורך רכישת זוג נעליים. בעל המקצוע היה מודד את כפות הרגליים של הלקוח, ובהתאם למדידה זו נוצרו הנעליים החדשות. בצורה כזו לכל זוג נעליים היו מידות שונות, בהתאם למידות הלקוח.
מתחילת המהפכה התעשייתית והמעבר לייצור המוני, מידות הנעליים עברו סטנדרטיזציה כלשהי; זאת כדי שכל מידה תוכל להתאים לכמה שיותר אנשים. כיום המדידה נעשית באמצעות אימום עץ או פלסטיק שנקבעו לו גדלים שונים, ולא באמצעות מדידה ישירה ואינדיבידואלית של כפות רגליים אמיתיות.
פועל יוצא מכך שמידה מסוימת של נעליים יכולה להתאים לכמה וכמה אנשים במקביל.
שיטת המדידה הבריטית פותחה באנגליה ובמושבות הנוספות שלה ברחבי העולם. בימים ההם, מדידות התבססו על איברים בגוף האדם, מוצרים חקלאיים ועוד. לדוגמה: המידה הבריטית הידועה בשם "רגל" או Foot – היא מעין אידיאליזציה של כף רגל אנושית.
כל כף רגל שונה בגודלה מהאחרת, לפיכך יש ליצור יחידת מידה מוסכמת שתהיה מקובלת על כולם. בשנת 1324 מלך אנגליה, אדוארד השני, קבע כי "רגל" שווה 12 אינצ'ים (קצת מעל 30 סנטימטרים). אינץ' הוגדר כיחידת מידה השווה ל-3 גרעיני שעורה המונחים אחד מאחורי השני בקו האורך (כ-2.54 סנטימטרים). למה דווקא גרעיני שעורה? מכיוון שהם בדרך כלל זהים בגודלם וקל מאוד למדוד אותם.
אחרי כמה תהפוכות ושינויים בנושא הזה, שכללו חלקי מידה של שליש או רבע גרעיני שעורה, נוצרה יחידת מידה מדויקת יותר למדידת נעליים. אם בהתחלה התקיימו מידות נעליים כגון אפס או 1, הרי שכיום בבריטניה מתחילים למדוד ממידה 3 או 4. למרות שיחידות המידה נוצרה למטרות אחידות, היא לא קיימת הלכה למעשה ויש הבדלים של שברי אינצ'ים לכאן ולכאן.
בסביבות שנת 1888 שיטת המדידה בארצות הברית נוסחה לראשונה על ידי אדווין ב. סימפסון. אומנם שיטת המדידה האמריקאית נוצרה במקור מזו הבריטית, אבל בוצעו בה מספר שינויים.
מכיוון שנקודת האפס התחילה בצורה שונה מהשיטה הבריטית, כל מידה הייתה גדולה מהאחרת ביחס שונה. לפיכך מה שהוגדר בארה"ב כמידה 10 – בבריטניה נחשב מידה 9. מה שהוגדר כמידה 11, בבריטניה נחשב מידה 10 וכן הלאה.
כמו כן מכיוון שגם לרוחב כף הרגל יש חשיבות במידת הנעליים, המידה הרגילה באמריקה קיבלה עוד 2 גרסאות: מידה צרה ומידה רחבה. בצורה כזו ניתן היה לבצע התאמות מדויקות יותר, גם בייצור המוני שבו כל מידה מיועדת למספר רב של אנשים ככל האפשר.
ב-1916 היזם האמריקאי אוליבר קורנליוס פיתח סרגל מדידה בשם ריץ (Ritz Stick). סרגל זה הציע אפשרות למדוד את כף הרגל הן מבחינת אורך והן מבחינת רוחב, כדי לקבל מידות מדויקות יותר. יזם נוסף בשם צ'ארלס בראנוק פיתח ב-1925 סרגל מידות נוסף (Brannock Device), שנמצא כיום בשימוש יותר נפוץ בארה"ב מאשר סרגל ריץ.
מידות נעליים אירופאיות, הנקראות גם מידות קונטיננטליות, הן אלו שמשמשות אותנו גם בישראל (וכן במזרח התיכון ובאמריקה הדרומית). אומנם השיטה המטרית פותחה עוד לפני כן, אך היא לא הייתה בשימוש עד המאה ה-18 לערך.
בצרפת השתמשו בשיטה המטרית גם למידות נעליים, זאת באמצעות מידה שנקראת "נקודת פריז" (Paris Point) והייתה שווה 6.67 מילימטרים. מכיוון שיש הפרש בין אינצ'ים בשיטה הבריטית והאמריקאית לעומת מילימטרים בשיטה האירופית, יש גם הפרשי גודל בין מידות דומות של נעליים בין שיטה אחת לשנייה
מכיוון שיש כמה וכמה שיטות שונות למדידה, נוצרו פערים בין אחת לשנייה ולפיכך פותחה שיטה נוספת במטרה לאחד את כולן יחד. שיטת מונדופוינט הוצעה בשנות ה-70 על ידי ארגון הסטנדרטים הבינלאומי (ISO).
בשיטה זו מקבלים שני מספרים לכל מידה – אחד לאורך ואחד לרוחב כף הרגל. מכיוון שכך המידות מבוטאות בכפולות של 2 מספרים – לדוגמה 28/11. הבעיה שזה מוסיף לקושי הקיים ממילא בכל הנוגע למידות נעליים. עם זאת, שיטת מונדופוינט נפוצה בעיקר בתעשיית הספורט והאתלטיקה. כמו כן השיטה נפוצה גם באזורים מסוימים במדינות כגון רוסיה, סין, יפן, טייוואן ודרום קוריאה.
לסיכום מצורפת טבלה להמרת מידות נעליים (עבור גברים בלבד, מכיוון שאנו עוסקים באופנת גברים). חשוב לזכור שגם הטבלאות להמרת מידות לא מדויקות לחלוטין. מידה 40 של יצרן אחד עשויה להיות שונה בגודלה ממידה 40 של יצרן אחר. למדו להכיר את טווח המידות הכי קרוב למה שנוח עבורכם.
כאשר אנו שומעים את הביטוי "קוד לבוש", סביר להניח שנשייך אותו לחוקים במקום העבודה. למרות שזה בדרך כלל המצב, בדרגות שונות של הקפדה, קוד לבוש יכול להיות רלוונטי גם במצבים ובאירועים חברתיים. כשמדובר בחתונה, למשל, קוד הלבוש עשוי להיות שורת טקסט קצרה המודפסת על גבי ההזמנה. עם זאת צריך…
במבט ראשון, חליפה מורכבת משני חלקים – מקטורן ומכנסיים. עם זאת, שני החלקים הללו מורכבים מארבעה סוגי בדים שונים: כותנה, משי, מוהר (אנגורה) וצמר. ארבעת הבדים האלה נחתכים ל-38 חלקים נפרדים – ותהליך המדידה, העיצוב והחיבור של החלקים האלה דורש לא פחות מ-228 צעדים. ניכר כי דרושה מומחיות ויד…
אופנה יוקרתית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של אפשרויות. כשזה נוגע לאופנת גברים, פריטי הלבוש היקרים ביותר הם בדרך כלל חליפות מעוצבות שנתפרות על ידי מעצבי עילית. מה הופך חליפה מסוימת ליקרה יותר בהשוואה לאחרות? בדים יקרים ו/או נדירים, עיצוב ביד אומן, תפירה איכותית שאין לה תחליף וכמובן…
כל הזכויות שמורות ליוסי בן נון©
